An 11th century fragment from the book of Ben Sira found in the Cairo Geniza
(T-S 12.864; Cambridge University Library, Copyright (c) A fair use file.)
The Wisdom of Ben Sira: How Jewish?
Despite its pious content, especially when seen against Kohelet, the book of Ben Sira (Ecclesiasticus) was not canonized and today has been marginalized. This was not always the case. Ben Sira held a prominent place in earlier Jewish, and even rabbinic, communities.
Published: September 27, 2015
|
Last Updated: October 28, 2026
For more on the philosophy and the historical background of Kohelet, see Elias Bickerman, Four Strange Books of the Bible (New York: Schocken, 1967), 139-167. For more on the final passages of Kohelet as a later addition, see Zev Farber’s TABS essay, “Who Said All is Futile?”
Jeremy Corley, “Qoheleth and Sirach: A Comparison,” in Nuria Caluduch-Benages (ed.),Wisdom for Life: Essays Offered to Honor Prof. Maurice Gilbert, SJ on the Occasion of his Eightieth Birthday (Berlin and Boston: Walter de Gruyter), 145-155.
The English is taken from the NRSV translation of the Greek. The Greek itself is from the translation of the Ben Sira’s grandson. By the time this translation was made, however, there were already multiple versions of the book, with language adjustments, including some expanded editions with added material in the verses. The Hebrew above is from one of these expanded editions (MS A); we do not have a copy of this section in its entirety in any of the extant Hebrew manuscripts, and the partial copy in MS C does not entirely agree with the Hebrew here either. The Hebrew manuscripts of Ben Sira can be found in Pancratius C. Beentjes, The Book of Ben Sira in Hebrew: A Text Edition of All Extant Hebrew Manuscripts and a Synopsis of All Hebrew Ben Sira Texts (VTsupp 68; Leiden: Brill, 1997).
See Sid Z. Leiman, The Canonization of Hebrew Scripture: The Talmud and Midrashic Evidence (New Haven, Conn. : Connecticut Academy of Arts and Sciences, rpt. 1991); Marc Zvi Brettler, “The Canonization of the Bible,” in Adele Berlin and Marc Zvi Brettler (eds.), The Jewish Study Bible (2nd edition; New York: Oxford University Press, 2014).
Benjamin D. Sommer, “Did Prophecy Cease? Evaluating a Reevaluation,” Journal of Biblical Literature 115 (1996): 31-47.
T. Yadayim 2:13.
Y. Ber. 7:2, 11a. In general, see Jenny R. Labendz, “The Book of Ben Sira in Rabbinic Literature,” AJS Review 30 (2006): 347-92.
See the survey in Moshe Tzvi Segal, Sefer Ben Sirah Hashalem (Jerusalem: Bialik, 1953), 37-40.
Cecil Roth, “Ecclesiasticus in the Synagogue Service,” Journal of Biblical Literature 71 (1952): 171-178.
See M. Gilbert, “Wisdom Literature,” in Michael E. Stone, ed., Jewish Writings of the Second Temple Period (Assen: Van Gorcum; Philadelphia: Fortress, 1984), 290.
[11] Solomon Schechter wrote a classic article on this subject more than a century ago; Solomon Schechter, “The Quotations from Ecclesiasticus in Rabbinic Literature,” JQR 3 (1891), 682-706.
B. Baba Batra 98b.
כדכתיב בספר בן סירא: הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין, וקל מסובין – חתן הדר בבית חמיו, וקל מחתן – אורח מכניס אורח, וקל מאורח – משיב דבר בטרם ישמע, שנאמר: משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה.- כתוב בתורה, דכתיב (בראשית כח:ט): וילך עשו אל ישמעאל, שנוי בנביאים, דכתיב (שופטים יא:ג): ויתלקטו אל יפתח אנשים רקים ויהיו עמו; ומשולש בכתובים, דכתיב (בן סירא יג:יד): כל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו;
In this case, the meaning is similar to what we have in our extant versions of Ben Sira, but the choice of words is different. We have, “כל הבשר יאהב מינו וכל אדם את הדומה לו”.
See David Cassel, ed., Teshuvot Geonim Kadmonim (Berlin, 1848), 78:
הוצרכנו לתשובת אדונינו בפסוקים שמצינו בתלמוד ואינם במקרא וכמדומה חס ושלום שמכחישין זה את זה וכתבנו מהם אילו ב’ לידע טעמן בהן אחד בברכות סלסליה ותרוממך בנגידים תושיבך אל תיקרא בנגידים אלא בין נגידים ולא מצינו בלתי תחבקנה ועוד גרס’ במגילה דיקא נמי דכת’ ויחזק אסא ובכל המקומות לא מצינו בלתי ויבן יבאר לנו אדונינו תשובתם יפה יפה דע שלא היו חכמ’ טועין בפסוק שהרי משניותיהן כמה טורח הם יגיעים שלא תתחלף משנת חכם זה במשנת חכם אחר וכל אחד ואחד מדקדק לומר בלשון רבו וכל שכן דברי תורה ומקרא אלא שאתה צריך לעיין בכל דבר שיסתפק לך כיצד עיקרו אם טעות סופר הוא או שיטפא דתלמידאי תרביצאי שלא היו בקיאין או דבר שנאמר בתחילה שלא בתורת פסוק ודברים אילו ששאלת פשוטים תחילה שר’ שמע’ בן שטח בשעה שישב בין המלך והמלכה וא’ לו המלך קא חזית מאי יקרא קא עבידנא לך וא’ ליה שמע’ בן שטח לא את קא עבדת לי אוריתא היא דקא עבדא לי דכ’ סלסליה ותרוממך תכבדך בי תחבקנה כך אנו גורסין הפסוק כולו וגם כך הוא כתוב בנוסחאת שלנו הפסוק כולו ואחריו אנו אומרי’ בין נגידים כלומר שזה פתרון זה ואנו לא גורסין אל תיקרא בנגידים אלא בין נגידים אף על פי שיש בחכמים מי שגורס כן אפילו לדבריו אין זה פסוק אלא מדברי בן סירא ואל תתמה שדרשנו אותו שהרי חכמ’ דורשין אפילו לשון הדיוט באותן הלכות דמפרשן בראש פרק המקבלרב יוסף אמר: בספר בן סירא נמי אסור למיקרי
See Labendz, “The Book of Ben Sira,” 356-363. The issue of interpretation is complicated by conflicting manuscript evidence. Note that this is at odds with Rashi’s explanation, which is simply that reading the book will take one from Torah study.
Benjamin G. Wright III, “B. Sanhedrin 100b and Rabbinic Knowledge of Ben Sira,” in N. Caluduch-Benages and J. Vermeylen, eds., Treasures of Wisdom: Studies in Ben Sira and the Book of Wisdom (Leuven: Peeters, 1999): 41-50.
Tiferet Israel, Sanhedrin 10:1, section 8. David Fraenkel reads Rav Yosef’s statement as prohibiting the very reading of Ben Sira because (unlike, for example, secular literature) it occupied this confused place between holy and unholy, resembling the Tanakh “as a monkey before a human” (Shayarei Korban, Sanhedrin 10).
Louis H. Feldman, James H. Kugel, and Lawrence H. Schiffman (eds.), Outside the Bible: Ancient Jewish Writings Related to Scripture (3 volumes; Philadelphia: Jewish Publication Society of America, 2013). “The Wisdom of Ben Sira” was prepared by Benjamin G. Wright III, and is found in 3:2208-2352.
